גזזת (טיניאה): זיהום פטרייתי בעור ובקרקפת

גזזת, או טיניאה בשמה הרפואי, היא זיהום פטרייתי שכיח שמופיע על העור, הקרקפת, הציפורניים או כפות הרגליים. למרות השם, אין לה שום קשר לתולעים. השם גזזת מגיע מהמראה האופייני של הפריחה: טבעת אדומה עם מרכז בהיר.

במרפאה שלי בפתח תקווה ובקרית אונו אני רואה מקרים רבים של גזזת, בעיקר בילדים אבל גם במבוגרים. בואו נבין מה גורם לזה ואיך מטפלים.

מהי גזזת ומה גורם לה?

גזזת נגרמת על ידי קבוצת פטריות שנקראת דרמטופיטים. הפטריות האלה ניזונות מקרטין, החלבון שמרכיב את השכבה העליונה של העור, השיער והציפורניים. הן משגשגות בסביבה חמה ולחה.

ההדבקה יכולה לקרות ממגע ישיר עם אדם נגוע, ממגע עם בעל חיים (במיוחד חתולים וכלבים), משטחים נגועים (רצפות חדרי הלבשה, מקלחות ציבוריות), או מחפצים משותפים כמו מגבות, מסרקים וכובעים.

הסוגים השונים של גזזת

גזזת מסווגת לפי האזור בגוף שבו היא מופיעה:

גזזת הגוף (טיניאה קורפוריס): הסוג הנפוץ ביותר. מופיעה כפריחה טבעתית אדומה עם מרכז בהיר וגבולות מוגבהים. לעיתים גורמת לגירוד. יכולה להופיע בכל מקום בגוף.

גזזת הקרקפת (טיניאה קפיטיס): שכיחה במיוחד בילדים. גורמת לנשירת שיער מקומית, קילוף, גרד ולעיתים דלקת עם נפיחות ומוגלה. זה מצב שדורש טיפול מערכתי, כי משחות לא חודרות לזקיק השיער.

גזזת כפות הרגליים (טיניאה פדיס, או רגל ספורטאי): גורמת לקילוף, סדקים וגירוד בין אצבעות הרגליים ובכפות הרגליים. שכיחה מאוד בקרב אנשים שהולכים יחפים במקלחות ציבוריות.

גזזת המפשעות (טיניאה קרוריס): פריחה אדומה וגרדנית באזור המפשעות, הירכיים הפנימיות והישבן. שכיחה יותר בגברים ובמזג אוויר חם ולח.

גזזת הציפורניים (אוניכומיקוזיס): עיבוי, שינוי צבע ושבירות של הציפורן. טיפול ממושך יותר.

אבחון

ברוב המקרים אני יכולה לאבחן גזזת על סמך המראה הקליני האופייני. אבל לפעמים הפריחה יכולה להיראות כמו מצבים אחרים כמו אקזמה, פסוריאזיס או דרמטיטיס סבוריאה.

במקרים לא ברורים, אני לוקחת גרידת עור ובודקת אותה במיקרוסקופ עם תכשיר KOH, שמאפשר לראות את חוטי הפטרייה. לעיתים נדרשת תרבית פטריות לזיהוי מדויק של המין הגורם.

לגבי גזזת הקרקפת בילדים, חשוב לציין שלעיתים הנגע יכול להידמות למצבים אחרים, ולכן אבחון מקצועי הוא חיוני.

טיפול

הטיפול תלוי במיקום ובחומרת הזיהום:

גזזת בגוף: משחות אנטי-פטרייתיות מקומיות הן בדרך כלל מספיקות. טיפול נמשך 2-4 שבועות. חשוב להמשיך את הטיפול שבוע-שבועיים אחרי שהפריחה נעלמה, כדי למנוע חזרה.

גזזת הקרקפת: חייבת טיפול מערכתי בכדורים נוגדי פטריות, בדרך כלל למשך 6-8 שבועות. בנוסף, מומלץ שמפו אנטי-פטרייתי כדי להפחית הדבקתיות. חשוב לבדוק גם את בני המשפחה.

גזזת הציפורניים: דורשת טיפול מערכתי ממושך, לעיתים 3-6 חודשים לציפורני ידיים ו-6-12 חודשים לציפורני רגליים.

גזזת כפות הרגליים ומפשעות: משחות מקומיות, עם דגש על שמירה על אזור יבש ונקי.

טעויות נפוצות בטיפול

שימוש במשחת סטרואידים: טעות שכיחה מאוד. כשגזזת מטופלת בטעות במשחת סטרואידים, היא עלולה להתפשט ולשנות את מראה שלה, מה שמקשה על האבחון. המצב הזה נקרא טיניאה אינקוגניטו.

הפסקת טיפול מוקדמת: הרבה אנשים מפסיקים את הטיפול ברגע שהפריחה משתפרת. זו טעות, כי הפטרייה עדיין יכולה להיות פעילה.

טיפול עצמי ללא אבחון: לא כל פריחה טבעתית היא גזזת, ולא כל גירוד בין אצבעות הרגליים הוא רגל ספורטאי. אבחון מקצועי חוסך זמן וכסף.

מניעה

שמרו על היגיינה אישית, במיוחד אחרי פעילות גופנית.

ייבשו היטב את העור אחרי מקלחת, בעיקר בין אצבעות הרגליים ובקפלי עור.

אל תשתמשו בחפצים אישיים של אחרים כמו מגבות, מסרקים וכובעים.

נעלו נעליים בחדרי הלבשה ומקלחות ציבוריות.

אם יש לכם חיית מחמד עם כתמים בפרווה או נשירת שיער, פנו לווטרינר.

טפלו במהירות כדי למנוע הדבקה של בני משפחה.

לסיכום

גזזת היא זיהום פטרייתי שכיח וניתן לטיפול. המפתח הוא אבחון נכון, טיפול מתאים והתמדה בטיפול גם אחרי שהפריחה משתפרת. אם יש לכם פריחה גרדנית שלא עוברת, פצע בקרקפת או שינוי בציפורניים, אל תנסו לטפל לבד.

פנו למרפאה של ד״ר טליה מאיר בפתח תקווה או בקרית אונו לאבחון מקצועי וטיפול מותאם. נשמח לעזור.